יום רביעי, 17 בפברואר 2010

פרשת המרגלים - מידה כנגד מידה - דוד וולודרסקי וניר מלכה


1. מידה כנגד מידה בפרשת המרגלים מופיעה בכך:
40 ימי ריגול – 40 שנות נדודים במדבר ( מספר טיפולוגי)
לא תארו את ארץ – לא יראה בכלל ימותו במדבר
התלוננו שהארץ אוכלת יושביה וביקשו – אכן ימותו שם ודור ביניהם יכנס לארץ
חששו ליפול בחרב – ימותו בחרב בחוכמה

2. ציטוטים:
40 ימי ריגול – פרק י"ג פסוק כה – "וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם."
לא תארו את הארץ – פרק י"ג פסוקים כ"ז-כ"ט - וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ. כח אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם. כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן."
ארץ אוכלת יושביה – פרק "ג פסוק ל"ב – "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת."
חששו ליפול בחרב – פרק י"ג פסוק ל"ג – "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם."

3. מידה כנגד מידה – עיקרון מוסרי, הנהגתי ומשפטי שהינו מהמובילים בתורה, ונחשב לעקרון יסוד בהבנת תורת הגמול במקרא. מהותו של עיקרון זה שאלוהים מתנהג וגומל לבני אדם באותו האופן שבו הם מתנהגים, ואף בית דין צריך להתייחס ולענוש את המובאים לפניו, ביחס ישר למעשיהם ובהתאם לאופן שבו התנהגו כלפי האחרים. ענישה של מידה כנגד מידה הייתה מקובלת בתרבויות הקדומות, ונראה ששימשה כאמת מידה ברורה לגילום של מושג הצדק. כיצד זה בא בפרשת המרגלים:
40 ימי ריגול – 40 שנות נדודים במדבר ( מספר טיפולוגי)

לא תארו את ארץ – לא יראה בכלל ימותו במדבר
התלוננו שהארץ אוכלת יושביה וביקשו – אכן ימותו שם ודור ביניהם יכנס לארץ
חששו ליפול בחרב – ימותו בחרב בחוכמה
4. היו היה ילד בשם רועי. לרועי הייתה נטייה מוזרה וחריגה לאחר לבית הספר באופן קבוע , כמעט כל יום! לאותו תלמיד הייתה מורה שהבחינה בדבר והחליטה לשים קץ לסיפור , תחילה נתנה לו להגיע פעם אחת בשעה 7:40 אך, רועי לא הגיע. המורה נתנו לו עוד פעם, אך לא שהוא לא הגיע הוא אפילו איחר עוד פעם. למורה זה הספיק, היא החליטה לתת לו עונש חמור מאוד, שבוע שלם להגיע כל בוקר ב7:40. רועי אפילו לא ביצע עונש זה, כתוצאה מכך המורה הביא לו שבועיים 7:40 ובנוסף דיווחה על התופעה למחנכת הכיתה שלו ולהורים שלו. במצב זה, רועי כמובן ביצע את העונש, ומאז הוא לא מעיז לאחר שוב וכול עונש שמוטל עליו הוא מבצע.
5. סרטון:


6. התמונה:


העלנו גם לפיקסה

יום שלישי, 16 בפברואר 2010

דניאל שירייב ודינה לזניק- תלונות

1 אנחנו בחרנו את המושג תלונות, שבא לידי ביטוי בתחילת פרק י"ד, פסוקים 1-4.בפסוקים אלה, בני ישראל בוכים וזועקים. הם פונים למשה ואהרן, ומדגישים שהיו מעדיפים למות במצרים מאשר במדבר, מכיוון שלא יוכלו לכבוש את כנען (כך הם לפחות חשבו). העם סובל מחוסר מוטיבציה, הם איבדו אמון בהנהגה כתוצאה מהדיווח השקרי של המרגלים. בנוסף, הם שואלים מדוע לקח אותם ה' לארץ הזאת, "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ"; כדי שנשותיהם וילדיהם יהיו לשלל?
בני ישראל רוצים לבחור מנהיג חדש, שינהיגם בחזרה לשבי במצרים (הם מעדיפים תנאי עבדות ושבי על-פני מלחמה נגד "אַנְשֵׁי המִדּוֹת").

2-3.
ההגדרה המקובלת למילה "תלונה" היא : הבעת אי שביעות רצון ממעשה או מחדל. בתלונה יש רכיבים של בירור בדיקת תהליכים וחקירה באשר לסיבת היווצרותה. בעצם אופייה של התלונה מתבקש ממנה תיקון תוצאות המעשה או המחדל, (כאשר היא נמצאת מוצדקת).

א
וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא. -> בני ישראל "מייללים", בוכים באותו הלילה (כששמעו שהארץ קשה לכיבוש).

ב וַיִּלֹּנוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל-הָעֵדָה, לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ-מָתְנוּ. -> בני העם פונים למשה ואהרן בתלונות, ואומרים שהם מעדיפים למות במצרים מאשר בקרב בכנען.

ג וְלָמָה יְהוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לִנְפֹּל בַּחֶרֶב--נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ, יִהְיוּ לָבַז; הֲלוֹא טוֹב לָנוּ, שׁוּב מִצְרָיְמָה. -> למה ה' מביא אותנו לארץ שלא ניתנת לכיבוש? כדי שילדינו ונשותינו יהיו שבויים? עדיף היה לנו במצרים.

ד וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה. -> נבחר לנו מנהיג חדש, ונחזור למצרים.

4. בני, תלמיד ממוצע בתיכון, קיבל 70 במבחן האחרון באנגלית. את אותן הטעויות עשה חברו עוזי, אך הוא קיבל 80. כשפנה בני למורה, היא סירבה לתת הסברים וביקשה שלא "יתעסק בשטויות". כשהבין שלא ישיג דבר מלהתווכח איתה, החליט בני לשאול את המורה של הכיתה המקבילה. היא ענתה בביטחון שהציון לא מדיוק, ושכדאי לשאול את המורה שוב.


בני, נואש מלפנות אליה שוב ושוב, ניסה לשנות גישה- הוא ביקש מהמנהלת לבדוק את העניין. תשובתה הייתה חד משמעית- היא אינה מתעסקת בציונים, אלא רק בבעיות התנהגות. למחרת, המורה לקחה את בני הצידה, ושאלה בזעם: "מי מרשה לעצמו להתלונן עליי מאחורי הגב?!". היא חטפה את המבחן מידו ושינתה את הציון לנכשל. "לי לא אומרים מה לעשות!" המורה צעקה. זאת דוגמא לתוצאה שלילית מתלונה צודקת.



הסרטון שלנו:



הפוסטר שלנו (פורסם גם בפיקאסה):


העבודה של חן גובזמן ושני גל - תפילה

תשובות:



1. .הסבר היכן בא המושג\ ערך הזה לידי ביטוי בסיפור המרגלים.


תשובה: המושג שלנו הוא "תפילה". המושג מתקשר לסיפור המרגלים בכך שהמרגלים ראו שיש בארץ כנען אנשים ענקיים (=חזקים) הם פחדו להילחם נגדם ולכן הם שיקרו שארץ כנען לא זבת חלב ודבש למשה ולבני ישראל. מכיוון שלא הייתה להם מספיק אמונה אז הם לא התפללו שהם ינצחו במלחמה נגדם.



2. צטט את הקטע המתאים למושג/ ערך מתוך הפרקים, במדבר י"ג י"ד.


תשובה: יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עַד-אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה; וְעַד-אָנָה, לֹא-יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְאוֹרִשֶׁנּוּ; וְאֶעֱשֶׂה, אֹתְךָ, לְגוֹי-גָּדוֹל וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.



3. הסבר אותו במילותיך. בדבריך התייחס לערך \ מושג אותו קבלת והסבר כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע .


תשובה: הציטוט מתייחס לדברי של ה' למשה. ה' אומר לו שבני ישראל לא מאמינים בו למרות כל הניסים שהוא חולל להם.
" עַד-אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה" – עד מתי ימאסו בו? – לא יאמינו בה', דהיינו בכל האותות – בכל בניסים – אשר עשיתי בקרבו.
" וְאוֹרִשֶׁנּוּ" - אשמידנו.
" וְאֶעֱשֶׂה, אֹתְךָ, לְגוֹי-גָּדוֹל" – כדי לא להפר את ההבטחה לאבות.


4. כתוב סיפור אישי מחייך או מחיי משפחתך או סביבתך הקרובה הקשור לערך\ מושג שקבלת. אורך הסיפור כ-100מילים.


תשובה: כאשר הייתי בת שש או שבע , אחותי הקטנה ששמה תמר הייתה צריכה לעבור ניתוח בפופיק. אינני יודעת מה היא הסיבה לכך אבל מזלנו ומזלה של אחותי שאמי שמה לב שיש איזושהי בעיה בבטנה. יום הניתוח קרב ובא. כל בני המשפחה נלחצו מאוד מהידיעה שילדה קטנה בת ארבע עוברת ניתוח. אמי ואבי נסעו ל"קפלן" שברחובות עם אחותי , אבל אנחנו (אני ואחי עמית) לא באנו. להורינו היו המון תירוצים: "אתם קטנים מידי מכדי ללכת לבית החולים" ,"יש שם ריחות מגעילים ותרופות מסריחות" , אולם אחי ואני לא היינו כל כך טיפשים – ידענו שהם בכוונה לא רוצים שאנחנו נבוא לבית החולים כדי לא להשפיע על הרגשות שלנו, ושנהייה עצובים מאוד והם ישפיעו עלינו פסיכולוגית. בזמן שאחותי הייתה בחדר הניתוח, אמי הוציאה את ה"תהילים" מתוך תיק העבודה שלה והתפללה . היא נשאה תפילה חזקה מאוד לאלוקים ואכן התפילה עזרה – כעבור שעתיים אחותי יצאה מחדר הניתוח ואמי טלפנה אליי ובישרה לי את הבשורה הטובה.



5. מצא ב- YouTube סרטון מתאים לערך/מושג שקבלת והטבע אותו בבלוג.
תשובה: השיר תפילה של עפרה חזה:





בקישור הבא יש שיר ששמו "אנא בכוח" של עובדיה חממה. אני אישית, מאוד אוהבת את השיר הזה, והוא נותן לי המון כוח – למבחנים (ללימודים בכללי) , עניינים חברתיים ועניינים משפחתיים.







הפוסטר שלנו: (העלנו גם לפיקאסה)